The statue of Alexander Zaid — Attraction in Emek Izrael Regional Council

An der Stelle, wo Alexander Zaid 1938 getötet wurde, errichtete man drei Jahre später das Denkmal, welches an ihn erinnern soll. Er war ein jüdischer Emigrant, der 1904 aus Sibirien nach Palästina kam, dem gelobten Land. 1907 beteiligte er sich an der Gründung der "Bar-Giora", der ersten geheimen Wächterorganisation, und war zwei Jahre später einer der Gründer von "Hashomer", einer Verteidigungsorganisation, um die jüdischen landwirtschaftlichen Siedlungen in Palästina zu schützen. 1926 kam es zu Differenzen in der Hashomer, die sich nach dem Willen David Ben-Gurions der neu gegründeten "Hagana", einer zionistische paramilitärischen Untergrundorganisation, unterstellen und ihre Waffen diesen übergeben sollte. Die Mehrheit der Hashomer-Mitglieder lehnte dies ab, doch nicht Zaid. So musste er den Kibbutz Kfar Giladi in Galiläa verlassen. Er zog nach Sheik Abreik im Tal von Jesreel um, ein vormals arabisches Dorf, dessen Einwohner zwei Jahre zuvor vertrieben worden waren. Der Ort war bekannt für seine historische Bedeutung, allerdings fanden im Dorf bis anhin keine archäologischen Grabungen statt. Im Jahr 1936 stiess Zaid in einer bekannten Höhle auf einen Durchbruch, der ihn in eine andere Höhle mit Inschriften führte. Dies führte zu archäologischen Sondierungen und Identifizierung der Stätte als Beit She'arim, einer Gräberstadt, die in der Zeit vom 2. bis 4. nachchristlichem Jahrhundert angelegt wurde. Bei zwei Angriffe von Arabern kam Zaid ungeschoren davon, bei einem dritten Angriff kostete es ihn jedoch das Leben. Mit dem Denkmal blieb Zaid in Erinnerung als einer, der annektiertes Land bewachte, und weniger als Entdecker der historischen Stätte, deren Inschriften in der Höhle er auch nur zufällig fand. Das Denkmal zeigt ihn hoch zu Ross, leicht erhöht und umzäumt, in einer kargen Gegend, jedoch mit Weitblick...

אלכסנדר זייד, חלוץ, מייסד ארגון השומר.  אלכסנדר נולד בסיביר בזמן שאביו שהיה משכיל עברי וחובב ציון שהה שם בגלות של 25 שנה. אמו נרצחה בהיותו בן שלוש על ידי איכר רוסי שיכור. לאחר שנגמרה תקופת גלותו של אביו הם שבו לוילנה ואלכסנדר שהיה בגיל 13 באותו זמן הצטרף לתנועת העבודה הציונית. ב-1904 הוא היה אחד מראשוני החלוצים של העלייה השנייה שהגיעו לארץ ישראל ועבד בראשון לציון ובפתח תקווה. הוא נפצע בידי ערבים בזמן שהיה בזיכרון יעקב ומשם הוא עבר לירושלים שם הוא עבד כסתת. ב-1907 הוא היה אחד ממייסדי ארגון סודי "בר גיורא" שמטרתו הייתה להגן על החלוצים במקומם של בצ'רקסים שנהגו לעשות זאת. מתוך ארגון זה קם (בכפר תבור שבגליל התחתון) ב-1909 ארגון השומר. הוא נשא לאישה את צפורה שהייתה גם היא חברת השומר. אלכסנדר הקדיש את חייו לארגון עד למותו. ב-1916 זייד הצטרף לקבוצה של חברי השומר שהתיישבו בגליל העליון במה שלימים יהיה כפר גלעדי . הוא נשאר שם במשך עשר שנים ואז עבר לישוב קרוב, תל-חי. משם ב-1926 הוא עבר לשייך אברק שבעמק יזרעאל שם הוא פיקד על ההגנה של הישובים בשביל קק"ל. הוא ניתקל ללא הרף במצבים מסוכנים אך מעולם לא נטש את עמדתו, אפילו לא כאשר הוא נפצע בידי פורעים ערביים ב-1932. הוא היה ממגלי בית הכנסת הקדום ועיר הקברות בית- שערים מימי המשנה והתלמוד. הוא נהרג על ידי ערבים בזמן שעמד על משמרו ב-1938. פסל של דמותו על סוס צופה על נוף עמק יזרעאל הוצב סמוך לגבעת זייד. המקום לא מונגש, אפשר להעלות למעלה עם הרכב אבל השביל לא במצב מיטבי. מומלץ להשאיר את הרכב בחניון בית שערים ולעלות לתצפית דבר ראשון ואז להתחיל לרדת למטה ולבקר בכלל...

Very good service I had a hamburger which was surprisingly good. The salads were fresh. The restaurant is right next to the beach, so great to see the sunset. The music was too loud, and annoying for me. I prefer quiet, subdued jazz or pop background music. The general atmosphere where we sat in their patio facing the beach, was cheap plastic, not impressive. But...