אמא שלי אחות שכולה.דוד שלי יהודה חי בעידן הלא נכון ...ונשרף בתוך טנק בעמק הבכא .אמא שלי גם גרה בשכונת בית וגן מול הר הרצל. תארו לעצמכם כל בוקר לצאת מהבית..ולהזכר. בשנים האחרונות שמה אמא לב שבונים משהו בכניסה לבית העלמין היא הסתקרנה ואמרו לה שפה יקום היכל שקצת מזכיר את היכל הספר במוזיאון ישראל ובתוכו חלל לטקסים וסביב קירותו במעגל כל שמות הנופלים וליד כל שם נורה קטנה אמא שלי נוהגת כמו רבים לעלות לקבר ביום הנפילה באוקטובר בימים שלא לחינם נקראים הימים הנוראים. אך פה אמרו לה שיש משהו נוסף.את הנורה ידליקו ביום הנפילה וכן ביום ההולדת של הנופל.הדבר שימח את אימי ונתן לה עוד טיפה נחמה כי החליטה שמעתה תבא גם ביום ההולדת שאז גם רק המנורה שלו תהיה דולקת ובעיניה זה היה אישי ומיוחד.עד כאן נראה שסוף סוף עשתה המדינה משהו נכון .אך לצערי אנחנו לא בשוויץ...הבניה התעכבה ושוב ושוב הלכה אימי לשם כדי לראות האם הסתיים ושוב ושוב חזרה הביתה ואמרה לא נורא ביום ההולדת הבא...לפני שנה סוף סוף כמעט סיימו זא הכל מוכן אבל הגג כולו מכוסה באיזה ניילון .הגיע יום הזכרון וכמו בכל שנה הצטרפתי לאימי כדי שלא תהיה לבד.ובכן לתדהמתנו התברר שכמו במשנה הידועה על רבי שמעון ורבי עקיבא שהולכים בירושלים ורואים את הבניה המפוארת שבנו הרומאים... בנו לצרכיהם ולא עבורינו.מסתבר שהטקסים ההמונים בהר הפריעו להם. לא היתה שם הבדלה בין משפחות נופלי הפיגועים לנופלי המלחמות...כאילו שיש הבדל ויותר חשוב היה להם קשה לאבטח את המורמים מעם שאנחנו בוחרים והם מתנהגים כאילו נבחרו מלמעלה.במקום שכזה שמטבעו רבים באים עם נשק חיילים ואזרחים חמושים.חששו שם האחראים על שלום נבחרנו למפגע בודד שיבצע את זממו בטקס . הפתרון שלהם היה להקים את ההיכל הסגור לערוך את הטקס בתוכו וכך לפקח בכניסה ולא להכניס כלל אנשים עם נשק.אוי לבושה ...לראות את אימי עומדת מחוץ להיכל ששמו של אחיה חקוק בו ביחד עם משפחות רבות שלא גרות מימול אלא באו ועלו לרגל מרחוק וכולם בוכים ומתחננים לסדרן מסכן ילד צעיר ומפוחד שהושאר שם לחסום אותם בגופו.למה? כי להיכל עכשיו כבר לא כולם נכנסים עכשיו נכנס רק מי שבכיסו הזמנה שהשיג בקומבינה או פונקציונרים שגם במלחמות מצאו את הדרך לקבל כרטיס למטוס וברחו.אז נכון אמא שלי מקפידה לבא כל שנה ביום ההולדת ואפילו ברוח הימים האלה עושה סלפי עם הלוחית .אבל למה למה ביום הזכרון לחללי צהל כשכל הנורות מאירות שם בחושך ויוצרות אפקט כנראה מרשים.למה דווקה אז ההיכל סגור למבקרים .לפני הטקס כי מכינים ואחרי כי מפרקים ...ובכל שנה רק אדם אחד גם הוא אח שכול זוכה לראות את שם אחיו יוני מאיר על...
Read moreA nice place, you get in and right of you feel another vibe from the hall, recommend going there not specifically at the time of the week of remembrance for two reasons, the preparations are taking place so there's a high chance it won't be available and also because there are already lots of people going there...
Read moreקשה ועוד יותר כואב לכתוב ביקורת על אתר שהוא בגדר היכל קודש לזכר חללי צהל וכוחות הבטחון. אבל רציתי להביא אותו לתודעה למען ירבו המבקרים ורציתי גם לשבח את המקום שהושקעו בו תכנון, מחשבה וביצוע לעילא ולעילא. לכל חלל מוקדשת אבן לבנה עליה חרוט שמו ופרטיו סה"כ למעלה מ 22,645 נופלים משנת 1860 ועד היום. המבנה מרשים ביותר. במרכז ההיכל מגדל לבנים "נשפך" מחור בתקרה השקופה, כך שהאור החודר דרכה מאיר עיגול במרכז ההיכל, המשנה צבעו בהתאם לתאורה הטבעית המגיעה אליו מהתקרה. בכניסה להיכל נר תמיד וכן מקובעת מזוזה שהותקנה לראשונה בכניסה לאחד משערי העיר העתיקה עם שחרורה בשנת 1967 והועתקה לכניסה להיכל במלאת 50 שנה לשחרור ירושלים. צירפתי תמונות כפי המתואר. מידי יום בשעה 11.00 מתקיים טקס לזכר חללי אותו יום לפי תאריך נפילה עברי. במקביל מוארות לבנות נופלי אותו יום בנר חשמל מצד ימין לשם הנופל. במעלה ההיכל מוקרנות בלופ תמונות וסיפורי נופלי אותו יום. ולא נותר אלא לקוות למען כל משפחות המשרתים בכוחות הביטחון- שכל הלבנים שהותקנו כבר מבעוד מועד, על כל מקרה שלא יבוא- תיוותרנה לעד...
Read more