Ari Ashkenazi Synagogue
Ari Ashkenazi Synagogue things to do, attractions, restaurants, events info and trip planning
Plan your stay
Posts
בית כנסת האר"י האשכנזי בצפת הוא מבתי הכנסת הקדומים הקיימים ברובע היהודי העתיק בצפת על פי המסורת מקומו של בית הכנסת, הוא "חקל תפוחין קדישין" (שדה התפוחים הקדושים) – מקום השדה הפתוח שבו האר"י ותלמידיו היו יוצאים לקבל את השבת. זמן בנייתו של בית הכנסת אינו מבורר כל צרכו. מעל הכניסה לבית הכנסת מונח שלט אבן ובו כתוב "חקל תפוחין קדישין, מה נורא המקום הזה, בית המדרש הגדול מרבינו האר"י הקדוש זיע"א, הוקם ש' שלח, תוקן ש' תרצ"ז". לפי שלט זה הוקם בית הכנסת בשנת של"ח (1578) שש שנים אחרי פטירת האר"י. אבל הכתובת הושמה במקום לאחר השיפוץ של שנת תרצ"ז (1937), ואין בה שום הוכחה אמיתית על זמן ייסוד בית הכנסת. יש המשערים שיסוד בית הכנסת נבנה על יסוד בית הכנסת "גריגוס" של עולי יוון. העדות הראשונה על קיום המקום היא ממכתב שכתב רבי ישראל מפלוצק, ממנהיגי שיירת העולים החסידית לצפת: "ועוד בונים לנו בית הכנסת חדש, והתפילה היא במקום שיסד הארי ז"ל". זוהי העדות הראשונה לבניית בית כנסת לחסידים שנבנה על גבי או בסמוך למקום ש"יסד" האר"י. במאה ה-19 נמשכה עליית החסידים ובהם אדמו"רים ידועי שם כרבי דוד שלמה אייבשיץ ורבי חיים טירר. על פי המסורת שני אישים אלו התפללו בבית הכנסת. עד שנות השלושים במאה ה-19, היה בית הכנסת הזה, מרכז התפילה של הקהילה החסידית בעיר. ברעידת האדמה הגדולה של שנת 1837, בה נספתה מחצית הקהילה, נחרבו כמעט כל בתי הכנסת בצפת, כולל בית כנסת האר"י. ישנם מסורות שארבעת העמודים המרכזיים שרדו, או שהכותל הדרומי שרד. באגרת שנשלחה על ידי מזכירו של משה מונטיפיורי, ד"ר אליעזר הלוי, שנה וחצי אחר הרעש, מתברר שבית הכנסת כבר עמד שוב על תילו באותו זמן. בשנת 1857 נבנה הבניין מחדש כפי שמעידה כתובת אבן בחזית בית הכנסת בה נחקק: "מה נורא המקום הזה \ זה ביהכנ מרן הארי זל \ בשנת ומקדשי תיראו" ("תיראו" שווה בגימטריה לתרי"ז, היא שנת 1857. שינוי האותיות נעשה כדי להתחבר לביטוי "[את שבתתי תשמרו ומקדשי] תיראו", ויקרא יט 30). מאז לא חלו שינויים משמעותיים בבניין. מאז שימש בית הכנסת כמקום תפילה המרכזי של העדה החסידית בצפת ללא שיוך לחצר חסידית מסוימת. ארון הקודש בבית הכנסתעריכה הדבר הבולט בתוך בית הכנסת הוא ארון קודש, גדול ממדים המתנשא לגובה רב, והמגולף בעץ. בארון פיתוחים צבעוניים ובהם מוטיבים של סמלים יהודיים, צמחים, בעלי חיים ועוד. המסורת הצפתית אומרת שהאומן שבנה את ארון הקודש היה נגר שעלה לצפת מקולומיה שבגליציה. אכן, ארונות קודש דומים היו מצויים בבתי הכנסת בגליציה ובמזרח אירופה. בניית הארון הסתיימה כנראה סמוך לסיום בניית בית הכנסת ב-1857. רב העיר צפת – רבי שמואל הלר התנגד לשיבוץ דמויות של בעלי חיים בארון, ופרסם על כל כך קונטרס[1]. בכל אופן, ישנם היום דמויות מוצנעות של בעלי חיים. את האריות על ארון הקודש גילף אברהם ברנזון (הידוע בשל עיסוקו כטוחן קמח בשם מילנר) שגר בכיכר הפחמים והיה מאבני היסוד של בית כנסת האר"י האשכנזי. הועתק מויקפדיה
jakob wiederjakob wieder
00
בית הכנסת האר"י האשכנזי בית כנסת האר"י האשכנזי בצפת הוא מבתי הכנסת הקדומים הקיימים ברובע היהודי העתיק בצפת. הדבר הבולט בתוך בית הכנסת הוא ארון קודש, גדול ממדים המתנשא לגובה רב, והמגולף בעץ. בארון פיתוחים צבעוניים ובהם מוטיבים של סמלים יהודיים, צמחים, בעלי חיים ועוד. המסורת הצפתית אומרת שהאומן שבנה את ארון הקודש היה נגר שעלה לצפת מקולומיה שבגליציה. אכן, ארונות קודש דומים היו מצויים בבתי הכנסת בגליציה ובמזרח אירופה. בניית הארון הסתיימה כנראה סמוך לסיום בניית בית הכנסת ב-1857. רב העיר צפת – רבי שמואל הלר התנגד לשיבוץ דמויות של בעלי חיים בארון, ופרסם על כל כך קונטרס[1]. בכל אופן, ישנן היום דמויות מוצנעות של בעלי חיים. את האריות על ארון הקודש גילף אברהם ברנזון (הידוע בשל עיסוקו כטוחן קמח בשם מילנר) שגר בכיכר הפחמים והיה מאבני היסוד של בית כנסת האר"י האשכנזי. על פי המסורת מקומו של בית הכנסת, הוא "חקל תפוחין קדישין" (שדה התפוחים הקדושים) – מקום השדה הפתוח שבו האר"י ותלמידיו היו יוצאים לקבל את השבת. זמן בנייתו של בית הכנסת אינו מבורר כל צרכו. מעל הכניסה לבית הכנסת מונח שלט אבן ובו כתוב "חקל תפוחין קדישין, מה נורא המקום הזה, בית המדרש הגדול מרבינו האר"י הקדוש זיע"א, הוקם ש' שלח, תוקן ש' תרצ"ז". לפי שלט זה הוקם בית הכנסת בשנת של"ח (1578) שש שנים אחרי פטירת האר"י. אבל הכתובת הושמה במקום לאחר השיפוץ של שנת תרצ"ז (1937), ואין בה שום הוכחה אמיתית על זמן ייסוד בית הכנסת. יש המשערים שיסוד בית הכנסת נבנה על יסוד בית הכנסת "גריגוס" של עולי יוון. העדות הראשונה על קיום המקום היא ממכתב שכתב רבי ישראל מפלוצק, ממנהיגי שיירת העולים החסידית לצפת: "ועוד בונים לנו בית הכנסת חדש, והתפילה היא במקום שיסד הארי ז"ל". זוהי העדות הראשונה לבניית בית כנסת לחסידים שנבנה על גבי או בסמוך למקום ש"יסד" האר"י. במאה ה-19 נמשכה עליית החסידים ובהם אדמו"רים ידועי שם כרבי דוד שלמה אייבשיץ ורבי חיים טירר. על פי המסורת שני אישים אלו התפללו בבית הכנסת. עד שנות השלושים במאה ה-19, היה בית הכנסת הזה, מרכז התפילה של הקהילה החסידית בעיר. ברעידת האדמה הגדולה של שנת 1837, בה נספתה מחצית הקהילה, נחרבו כמעט כל בתי הכנסת בצפת, כולל בית כנסת האר"י. ישנם מסורות שארבעת העמודים המרכזיים שרדו, או שהכותל הדרומי שרד. באיגרת שנשלחה על ידי מזכירו של משה מונטיפיורי, ד"ר אליעזר הלוי, שנה וחצי אחר הרעש, מתברר שבית הכנסת כבר עמד שוב על תילו באותו זמן. בשנת 1857 נבנה הבניין מחדש כפי שמעידה כתובת אבן בחזית בית הכנסת בה נחקק: "מה נורא המקום הזה \ זה ביהכנ מרן הארי זל \ בשנת ומקדשי תיראו" ("תיראו" שווה בגימטריה לתרי"ז, היא שנת 1857. שינוי האותיות נעשה כדי להתחבר לביטוי "[את שבתתי תשמרו ומקדשי] תיראו", ויקרא יט 30). מאז לא חלו שינויים משמעותיים בבניין. מאז שימש בית הכנסת כמקום תפילה המרכזי של העדה החסידית בצפת ללא שיוך לחצר חסידית מסוימת.
Eli ShapiraEli Shapira
70
The Ashkenazi Ari Synagogue, located in Safed, Israel, was built in memory of Rabbi Isaac Luria (1534 - 1572), who was known by the Hebrew acronym "the ARI". It dates from the late 16th-century, it being constructed several years after the death of Luria, a great kabbalist who arrived in Safed in 1570. The synagogue is known for its colorful and ornate Holy Ark. It may be the oldest synagogue in Israel that is still in use. Though the synagogue is associated by name with the Ashkenazi community, today it serves as a place of worship for Hasidic and Sephardic Jews and remains popular among worshippers of different affiliations. Another ancient Safed synagogue dedicated to Rabbi Isaac Luria is known as the Sephardic Ari Synagogue.
Elad ShmuelyElad Shmuely
40
A most historical and spiritual medieval synagogue. The very small but amazing synagogue is known for its colorful and ornate Holy Ark. It may be the oldest synagogue in Israel that is still in use. Authentic original 17th century building and furnishings. A great place to get a sense of Tzfat. Combines the mystical with the real side of Tzfat. Best if you can get a guide. A must see if you are in Tzfat (Safed). #synagogue
Vályi GyörgyVályi György
20
Amazing history. 16th Century landmark surrounded by beautiful art shops and antique stores. It’s also got an amazing collection of artisan,restaurants and quick eats. They must stop And enjoy the history of the area. I love coming here as often as possible when I visit Israel.
Erez ZevulunovErez Zevulunov
00
This synagogue is super historical and amazing to visit with a family or large groups. Please be aware of service times so as to not interrupt or in order to join. There is a great little hangout space to sit right outside the entrance.
Ari TretinAri Tretin
10
Nearby Attractions Of Ari Ashkenazi Synagogue
HaMetsuda Garden
Abuhav Synagogue
Emek HaTkhelet Park
Saraya of Safed السرايا العثمانيه
עין ליאור
Safed Candles Ltd.
Ari Sephardic Synagogue
Winery safed
Beit Hameiri
Safed Citadel

HaMetsuda Garden
4.3
(731)Click for details

Abuhav Synagogue
4.7
(467)Click for details

Emek HaTkhelet Park
4.2
(411)Click for details

Saraya of Safed السرايا العثمانيه
4.2
(356)Click for details
Basic Info
Address
Safed, Israel
Map
Website
safed.co.il
Visit
Reviews
Overview
4.6
(342 reviews)
Ratings & Description
cultural
cultural significance
Description
The Ashkenazi Ari Synagogue, located in Safed, Israel, was built in memory of Rabbi Isaac Luria, who was known by the Hebrew acronym "the ARI". It dates from the late 16th-century, it being constructed several years after the death of Luria, a great kabbalist who arrived in Safed in 1570.
attractions: HaMetsuda Garden, Abuhav Synagogue, Emek HaTkhelet Park, Saraya of Safed السرايا العثمانيه, עין ליאור, Safed Candles Ltd., Ari Sephardic Synagogue, Winery safed, Beit Hameiri, Safed Citadel, restaurants:
