The Jerusalem Great Synagogue — Attraction in Jerusalem

I went to the new Great Synagogue in 2006, 4 years after if was opened, as a visitor, mid-week. It looked really grand, with a doorkeeper and leaflets being handed out explaining all that had been done in building this amazing place of worship to the living God!

I returned last week - 25 years later - as a visitor on a Monday, hoping it would still be an amazing place of worship. How sad it looked!! Really showing its age with paint peeling off outside, just above the entrance - surely for G_d's house, this could be sorted properly for not a lot of cost!. There was no doorkeeper to welcome people, no leaflets, poorly lit, and visitors could only go up to the women's section to view the interior - by which I assume they meant men and women visitors. Directions to the women's section were very mis-leading.

Please - restore the Synagogue to be pleasing to G_d and to others who come to seek him in...

בית הכנסת הגדול הוא בית כנסת ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים, בצמוד לבניין היכל שלמה ובסמוך לבית הכנסת ישורון. מאז חנוכתו, בשנת 1982, בית הכנסת הגדול משמש מרכז רוחני ודתי שמושך אליו תיירים ומבקרים בעיקר בשבתות ובחגים, אז מתקיימות בבית הכנסת תפילות סדירות וחגיגיות. באולם הכניסה של בית הכנסת מוצג אוסף מזוזות מרשים.

כבר בשנת 1923 פרסמו הרבנים הראשיים לישראל, הרב אברהם יצחק הכהן קוק והרב יעקב מאיר, קריאה להקמת בית כנסת מרכזי וגדול בירושלים ההולכת ומתפתחת. בשנת 1958 נחנך היכל שלמה שכלל גם בית כנסת, שהיו שראו בו הענות לקריאה להקמת בית כנסת מרכזי בירושלים. ואולם, עם השנים בית הכנסת קטן-המידות לא ענה על צורכי המתפללים והמבקרים שהלכו והתרבו ככל שהתפרסם בית הכנסת. לאחר כמה שנים הוחלט להעביר את התפילות לאולם הכניסה הגדול של "היכל שלמה", אך הקהל התרבה בקצב מהיר, ורבים סברו שיש לבנות סוף-סוף בית כנסת מרכזי שיהווה חלק בלתי נפרד מן החיים הדתיים של ירושלים, וכן שיהיה בית כנסת גדול שיוכל לקלוט אליו מספר רב של מבקרים ומתפללים.

לשם כך יועד המגרש הצמוד להיכל שלמה. התורם להקמת הבניין היה סר אייזיק וולפסון, שתרם גם את הכסף לבניית היכל שלמה. אדריכלי המבנה היו מאיר רובין ואלכסנדר פרידמן, שתכננו גם את בית הכנסת ישורון. לאדריכלים הייתה כעת הזדמנות ליישם תוכניות בנייה רבות שבמקור תוכננו עבור 'ישורון'. הקבלן היה מתתיהו ליפשיץ. הרוח החיה מאחורי בניין בית הכנסת היה ד"ר משה אברהם יפה, שהקים את היכל שלמה ושימש שנים רבות כיושב ראש הוועד הפועל של היכל שלמה.

פרט לתרומתם המרכזית של הזוג וולפסון מאנגליה, ששמם קבוע ברחבה החיצונית של בית הכנסת, היו עוד תורמים רבים שסייעו בהקמת המבנה ושמותיהם חקוקים על קיר בסמוך למדרגות העולות אל אולם התפילה. בני הזוג וולפסון הקדישו את המבנה לזכר ששת מיליון היהודים שנרצחו בשואה ולחללי צבא ההגנה לישראל.

אבן פינה לבית הכנסת הונח ביוני 1969[1].

חנוכת בית הכנסת הגדול נערכה בט"ו באב ה'תשמ"ב-1982. בבניית בית הכנסת הושקעו כ-18 מיליון דולרים.

בליל יום כיפור 2004 בוצע פשע תג מחיר שכלל ריסוס גרפיטי על קיר חצר המבנה עם הסיסמה "על חטא שחטאתם לפני הפלסטינים בכיבוש ורצח" (מבוסס על הוידוי בתפילות החג "על חטא שחטאנו לפניך..."). רק ביום כיפור 2020 משתמש הרשום בכינוי "Rabbi on Edge" בטוויטר התוודא על ביצוע המעשה כשהוא מנמק את מועד ההתוודאות להתיישנות ולכן לעובדה שהוא עזב את ישראל[2]. בין המתפללים הרבים הפוקדים את בית הכנסת, בולטים דמויות ציבור ידועות במדינת ישראל ובראשן הרבנים הראשיים: הרב דוד לאו, הרב ישראל מאיר לאו (הרב הראשי לשעבר, כיום רבה של תל אביב) והרב יצחק יוסף (בן הרב עובדיה יוסף, שאף הוא היה נוהג להתפלל שם כנ"ל), ראש הממשלה בנימין נתניהו, שמעון פרס, מנחם בגין, יצחק הרצוג ועוד. הדבר מוסיף ללאומיות ולממלכתיות...

תניא ליום י"ח אב ה'תשע"ח

ובזה יובן מ"ש האריז"ל שיש ב' מיני נשמות בישראל נשמות ת"ח העוסקים בתורה כל ימיהם ונשמות בעלי מצות העוסקים בצדקה וגמ"ח. דלכאורה הרי גם ת"ח צריכים לעסוק בגמ"ח כמארז"ל שאפילו תורה אין לו אלא שהת"ח שתורתן עיקר ורוב ימיהם בה ומיעוט ימיהם בגמ"ח הנה פעולת אתערותם דלתתא לעורר חסד עליון להמשיך ולהוריד אוא"ס המלובש בחכ"ע מקור תורת ה' שבפיהם הוא רק לעולם הנשמות שבבריאה ע"י עסק התלמוד ולמלאכים שביצירה ע"י לימוד המשנה יען היות חיות הנשמות והמלאכים נשפעות מצירופי אותיות הדיבור היא תורה שבע"פ ומקור האותיות הוא מח"ע כנ"ל אך להמשיך ולהוריד הארה וחיות מבחינת הבל העליון ה' תתאה לעולם הזה השפל שהוא צמצום גדול ביתר עז לא די באתעדל"ת של ת"ח העוסקים מיעוט ימיהם בצדקה וגמ"ח אלא על ידי אתערותא דבעלי מצות העוסקים רוב ימיהם בצדקה וגמ"ח (וכמ"ש בלק"א בח"א פל"ד) ולכן נקראו תמכי אורייתא והן בחינות ומדרגות נו"ה להיותן ממשיכין אור התורה למטה לעולם העשיה. ובזה יובן למה נקרא הצדקה בשם מעשה כמ"ש והיה מעשה הצדקה שלום ע"ש שפעולתה להמשיך אור ה' לעולם העשיה. וזהו דקדוק לשון זוה"ק מאן דעביד שמא קדישא דעביד דייקא כי באתערותא דלתתא בצדקה וחסד תתאה מעורר חסד עליון להמשיך אור א"ס מבחינת חכמה עילאה יו"ד של שם לה' של שם בחינת הדבור ורוח פיו יתברך כדי להשפיע לעולם העשי' ועד"מ להבדיל הבדלות אין קץ כמו שאדם אינו מדבר אלא לאחרים (ולא כשהוא בינו לבין עצמו) ואז מצמצם שכלו ומחשבתו בדבורו אליהם...