Nalaga'at Center — Attraction in Tel-Aviv

A fascinating project run by people with visual and audio disabilities. They have multiple activities including a stage production and workshops held in total darkness. My wife and I did the chocolate workshop. The entire experience takes place in a dark room and participants cannot see anything. It makes you have to rely soley on touch and hearing which is overwhelming at first. The host and team are visually impaired and walk you through the entire experience. As you settle in you become more familiar with your surroundings and start to taste different chocolate on the table in front of you. The team were amazing to listen to and spoke of how they are able to lead fully productive lives in spite if their disabilities. In fact they mention that not having sight often makes them 'see' more than we do since they don't immediately judge a situation on sight alone. Very interesting and...

‮‮‮הייתי ב"סדנת טעימת שוקולד בחושך". אם אתם מעוניינים בסדנה זאת (או מהדומות לה שהמרכז מעביר) - שימו לב למה אתם נכנסים. התיאור של הארוע בפרסומים של מרכז נא לגעת לא מזכיר חלק חשוב: הרוב המוחלט של הארוע (שהוא סה"כ קצת יותר משעה, אחרי שהתחיל כחצי שעה באיחור ממה שתוכנן) הוקדש להכרות עם הסיפורים האישיים של העובדות במקום. אם הייתי מוכן לזה - אם החלק הזה והחשיבות שלו בארוע (לפי הקצאת הזמן) היה מוזכר בתיאור של הארוע באיזה שהוא מקום, יתכן והייתי יותר סבלני לכך, אבל בהנתן: בלי הכרות עם המקום והדברים שהם עושים, ורק מקריאת הפרסום של הארוע, לא היתה לי דרך לצפות שכך יהיה הארוע. לאחר סיום החלק של טעימות השוקולד, האורחים צריכים להשאר יושבים בחושך בלי יכולת לעזוב, בלי אפשרות לדבר בינם לבין עצמם (זה מאוד מפריע לארוע כי כל לחישה נשמעת בחדר) ובלי שום דבר אחר לעשות, במשך כ-40 דקות של השיחה האישית (להערכתי, לא היתה לי דרך למדוד את הזמן). החלק של טעימת השוקולד עצמו היה קצר ודי בסיסי - אם אתם יודעים משהו על שוקולד, סביר להניח שתקבלו יחסית מעט מהארוע, מלבד החוויה השונה שחוש הראיה לא עובד. החויה הכוללת שלי היתה די לא נעימה. אני מבין ומכבד את החשיבות של הכרה עם חייהם של מוגבלי הראיה, ומכמות השאלות ששאלו האורחים הנוספים, בחלק של הדיון, נראה שהרבה מהם התחברו לחוויה, אבל בסה"כ הרגשתי שהפתיעו אותי עם הכמות של חלק "פיתוח רגישות לחווית מוגבלי הראיה" ביחס לתוכן המפורסם. אני חושב שמרכז נא לגעת יטיב לעשות אם: יוסיף לתיאור הארוע שחלק ממנו יוקדש להכרות עם חוויות החיים של חברי המרכז מוגבלי הראיה. יצוק יותר תוכן לחלק (שפורסם שהוא) המרכזי בסדנה - כגון להציג טעמי שוקולד יותר אקזוטיים ולהרחיב יותר על נושאים נוספים - כמו טימפור שהוזכר בפרסום אבל לא בסדנה עצמה (יתכן מקוצר של זמן?)

אני מאמין בחשיבות של להנגיש את חוויות החיים של לקויי הראיה לקהל הרחב, ואני אישית מאוד מעוניין להבין יותר לעומק חיים עם מוגבלות כזו או אחרת, ובטוח אחזור למרכז לחוות את חווית הארוחה בחושך במסעדת בלאקאאוט שלהם. כפי שאפשר לקרוא בביקורות אחרות - על המסעדה - נראה שאנשים כן מגיעים למסעדה בציפיה לקבל דיון על החיים של לקויי ראיה ולא מקבלים מספיק, ואני מדמיין לעצמי שמכאן מגיע הדגש על הדיון בסדנאות - אבל אני חושב שצריך לאזן יותר, בסדנה, כדי לא לפגוע בחוויה הכללית ולתת חוויה יותר...

A delicious culinary experience at Blackout Restaurant...but so much more than that. You are led to your tables by blind waiters, who are also your hosts and ready and willing to answer any questions about their blindness and life as a blind person. You see nothing but you hear the laughter and jollity all around and feel much more relaxed than you expected you would. And then you leave, back into the wonderful world of colour... I recommend catching one of the various performances after your meal. Meal and performances should be prebooked! You don't need to know a word of Hebrew to enjoy all this wonderful centre, Na Lagaat,...