Independence Park — Attraction in Tel-Aviv

משתרע ממערב לרחוב הירקון, בין כיכר אתרים ושדרות נורדאו. הגן נמצא בראש רכס כורכר שגובהו כעשרים מטרים. במרכז הגן עומד כיום מלון הילטון תל אביב.

היסטוריה בעת הכשרת הגן התגלו בחלקו הדרומי שרידי מצודה מקו הביצורים שבנה אלכסנדר ינאי לאורך חופי ממלכת החשמונאים, ומהם ניתן ללמוד על ההתיישבות המוקדמת בשטחה של תל אביב.

בראש גבעת הכורכר נמצא קבר "קדוש" מוסלמי בשם עבד אל נבי, בבית קברות שבו קברו אנשי הכפר סומייל וחלק מאנשי יפו את מתיהם כבר במחצית השנייה של המאה ה-19. ב-1903 ניתן היתר רשמי על ידי השלטונות העות'מאניים לקבורה של מתי יפו המוסלמים במקום. היתר זה ניתן בו בזמן שהוקם בית הקברות היהודי (לימים בית הקברות טרומפלדור), ומאותה הסיבה: מגפת הכולירה שפרצה ביפו חייבה שטח קבורה מרוחק מן העיר. בעקבות הקמת שכונת מחלול בסוף שנות העשרים של המאה העשרים נעצרה התרחבותו של בית הקברות המוסלמי דרומה.

שטח הגן סומן כבר בתוכנית גדס כשטח שמיועד לשמש כגן. עד מלחמת השחרור היה רוב שטח הגן גבעות כורכר, וכן מחנה צבא בריטי קטן, שבמהלך המלחמה הפך לבסיס צה"ל ונקרא בשם "מחנה יונה". בסיס זה שימש כבסיס הקליטה והמיון הראשון של צה"ל, וממנו הופגזה אונית האצ"ל אלטלנה. לאחר מלחמת העצמאות שימשו מתקני הבסיס לקייטנות עירוניות.

העצים הראשונים בגן ניטעו ביום העצמאות הראשון של מדינת ישראל (בשנת 1949). הגן נחנך באופן רשמי ב-1952, והיה הגדול בגני תל אביב באותו זמן. את הגן תכנן אדריכל הנוף אברהם קרוון, מנהל מחלקת הגנים בעיריית תל אביב (ואביו של האמן דני קרוון). הגן תוכנן בסגנון גן אנגלי, כלומר מדשאות רחבות המוקפות בשיחים עבותים. נוף הים נקבע כאלמנט מרכזי בתכנון הגן. מתכנן הגן היה צריך להתמודד עם הקושי שבנטיעת גן בסמוך לחוף ולהתאים את הצמחייה לרוחות העזות ולרסיסי המלח. כפתרון לבעיות אלו שונתה הטופוגרפיה של הגבעה: חלקה המערבי הוגבה, וחלקה המזרחי הונמך. בחלק המערבי הגבוה ניטעו שיחי חוף נמוכים העמידים לרוחות ולמלח, בהם שיחי מלוח קיפח, אהל, הרדוף הנחלים, חבצלת החוף, אגבה, נר-הלילה החופי, צבר מצוי ויוקה. במפלסים הנמוכים יותר ניטעו עצים גבוהים יותר, בהם עצי אשל, אלת המסטיק ורבים אחרים. בגן שולבו סלעי כורכר וסלעי חוף.

בגן נבנו במת תזמורת, גן שעשועים, רחבות תצפית ובריכת נוי ששילבה פסיפס בדפנותיה מעשה ידי האמן והמשורר שמעון צבר. כמו כן הוקמו בגן מספר פסלים ואנדרטאות, בהם אנדרטה לזכר טייסי חיל האוויר, אהרן דויד שפרינצק ומתתיהו סוקניק, שנהרגו במלחמת העצמאות ב-4 ביוני 1948, כאשר יצאו לפגוע בספינה מצרית שהפגיזה את תל אביב. בגן מצוי גם "פסל השלום" של הפסל האיטלקי פייטרו קטאללה.

בשנת 1963 נתן הקאדי תופיק עסלייה היתר לפנות קברים מסוימים בשטח בית הקברות על מנת לאפשר את הקמת מלון הילטון על שטח זה. פרשה זאת עוררה סערה בקרב ערביי ישראל; מירון בנבנשתי כתב לימים שהוא עצמו - במסגרת עבודתו כפקיד זוטר בחברה לתיירות - שיחד בכסף את ראשי הקהילה המוסלמית ביפו כדי להשיג את הפתווה שהתירה את פינוי הקברים.[1] הקמת המלון באמצע גן ובניגוד לתוכניות המתאר לא עברה ללא התנגדות, אולם רשת הילטון סירבה להקים את המלון בכל מקום אחר בתל אביב. בעקבות לחצים כבדים שהפעילו הרשת וממשלת ישראל (שהייתה מעונינת בכניסת רשת מלונות בינלאומית חשובה לישראל) אושרה הבנייה על שטח של 17 דונם במרכז הגן. הקמת המלון פיצלה למעשה את הגן לשני אגפים, ופגעה מאוד במרקם הנוף של הגן.

בשנותיו הראשונות נחשב הגן לאחד הגנים היפים בישראל ואולם שנים רבות סבל הגן מהזנחה. אלמנטים רבים בנוף הגן נפגעו (כמו שדרת התמרים שבחלקו הצפוני), שיחים רבים התייבשו, ואילו אחרים צמחו פרא וגרמו לחסימת שבילים. בריכת הנוי נסתמה, הפסיפס נותץ, ורמת הניקיון בגן לא הייתה מהמשופרות. חלקו הדרומי של הגן שופץ בשנות התשעים. חלקו הצפוני, הגדול יותר, חודש בין השנים 2007–2009 על ידי צבי דקל, ונחנך ב-8...

Wide, green, clean park next to Tel Aviv's sea shore. As it is placed on quite a high cliff, it enjoys of a very nice view over the sea and all the surroundings. The sunset from here is spectacular. It is well equipped with benches, fitness and training devices and coolers with cold, refrigerated water. But most important: it is completely safe and absolutely secure at every hour of the day, and a girl can cross the park alone at 3 AM and feel totally confident - unlike many other places in the world. Yet I still miss the old Independence garden before it was refurbished in 2009, with its dusty, narrow paths and high Mediterranean vegetation to cruise and get lost at, and the high wall which separated the park from Hilton hotel and which was silent witness of uncountable secret, thrilling unforgettable...

in 1988 at the beginning of march i was sitting on friday evening looking the sunset... four young guys came straight, closer and closer... i was waiting... maybe a nice talk... one after the other boxed me straight, walking around, they were standing all!!! around me... the fourth, the chief came slowly towards me, wanted to give me the hand and i knew... he was smiling... i h a v e to give him... and he burned my hand!!! never never never i gave a reaction... no way... i thought... i was alone...

nobody to see...

i knew i have to leave...

i realized a little gap...

slowly very slowly i moved my ass...

i got up very slowly...

and then...

i run...

no reaction...

they were ... i do not know...

how i reached kfar tikvah up in the north close to haifa...

i ......