המקום נראה סביר, כי יש הרבה מאוד לשפר: ראשית והכי חשוב זה לתת במה לכל האומנים המוכשרים שבאים פעמים בשבוע תחת משטר דיקטטורי, בקיץ בשיא החום וישנם גם כאלה שבאים בחורף, ביום גשום ובחודשי הקור בארצינו. אין לאומנים בפרט ובכלל למטיילים לתיירים ולמזדמנים, שירותים ואפילו לא כימיים. לאורך רחובות, נחלת בנימין רמב"מ והשומר! האומנים נאלצים לבקש, את טובת המסעדות שבמקום. האומנים נבחנים פעם בשלוש שנים לועדה, שבוועדה יושבים חמישה אנשים ביניהם המנהלת בינה מוכיח,וסגנה. במכס' יש מתוך כל הוועדה אומן אחד ויחיד. כל השאר עובדי עיריית ת"א.במקום לפתח את המקום עבור האומנים וחנויות הבדים שמאפינים את המקום להתפתחות ויצירתיות מתבקשת,כל ועדה בנויה על תשתית, חברית בלבד ולא עפ"י יצירתיות של האומן. בעבר היו מקרים של אגו,שליטה, כוח ומאבקים בין האומן המוכשר לבין מנהלת המדרחוב. שצלחה בכל מאבק שכזה. היא המבקרת היחידה הבלעדית ואף אחד לא מבקר אותה. במקום היו 2 אומניי התווך של המקום, האחד שמו איתי שעסק ביודייקה יצירתית. האומן השני היה דוד, שהיה מקים שולחן גדול ועגול, מסביב השולחן כיסאות, הדוכן שלו היה מוצל, על שולחן היו פזורים, כל מיני משחקי חשיבה מעץ,שהגה לבדו. 2 האומנים הללו כבר לא בנחלה. בגלל מאבק עיקש ולא צודק שניהלה מנהלת המקום , בבית המשפט בת"א . כל הכסף שתרמה עיריית תל אביב, עבור כל המשפטים הלא צודקים. (שימוש בכח של עבד כי ימלוך) בוזבזו, במקום להעשיר את המקום באומני תעלולי רחוב או כל מיני אטרקציות שימשכו קהל רחב, עם פירסומים מתאימים בכל תקשורת או מדייה אפשרית. במקום זה ראיתי ביום שישי, בלי לשאול אף אומן או אומנית (כי חלילה המנהלת תשמע שזו חוות דעת של אומן זה או אחר.) שכל הרחובות מלאים בגרפיטי /ציורי קיר שממלאים את כל הקירות הדלתות וגלילות הברזל של החניות. ציורים אלו לטעמי מקטינים את הרחוב של האומנים המיוחדים. עפ"י ידיעתי עוד בתוקף היותי (אומנית בדימוס) אומנית המיניאטורות הבלעדית! ציורי הרחוב הם תולדה של טרנד חדש של מנהלת המדרחוב. מזה שנתיים + שעזבתי ביוזמתי את המקום הקסום. בשל בקשה של מנהלת המדרחוב בזמן ועדה שהייתי. שהיצירות שלי יפות מאוד, אבל עלי לחזור ליצירות שהתחלתי לעשות שהתקבלתי לנחלה, כלומר לחזור 12 שנה אחורה. למיניאטורות אדריכליות בתוך מסגרת. עוד לא שמעתי שאומן או כל אדם יצירתי אחר, (שף למשל), יכול לחזור אחורה ביצירתיות או אומנות או התפתחות טבעית בדמיון או הלכה למעשה. ביצעתי את היצירתיות שלי עפ"י החלטת הוועדה? ¿? / המנהלת, את כל יצירות הפופ ארט שלי, למזלי נמכרו כמו לחמניות חמות. עלי היה למכור בהוראת המנהלת או להסיר מהדוכן שלי. בשל החלטה שעלי לחזור אחורה, החלטתי לעזוב לאלתר. ההחלטה בוועדה שלי הייתה החלטה של המנהלת ששולטת בכל וועדה עפ"י בסיס אישי. מוצאת לנכון לפרסם בבמה זו כמבקרת אתרים בגוגל. כי, ביום שישי האחרון בזמן שהגעתי למקום לתיקון תכשיטים שנרכשו ממיטב האומנים, העריפו עלי כל כך רבה אהבה, הערצה וגעגועים וכשאחזור.... ראיתי את האומנים בעיני (המתבונן) , עיפים שקטים, וכאילו הזמן עמד מלכת. לעומת המקום,שהתפתח תוך שנתיים, הכוונה לבניינים המיוחדים ששחוזרו בצורה מדויקת! אגיד לכם את האמת. אשווה זאת מטאפורית.לאס וגאס יפה ומרהיבה בלי הכר רק בלילה, ביום זו סתם עוד עיר אורבנית. נחלת בנימין ללא האומנים, זה סתם עוד מדרחוב. רציתי להוסיף עוד משהו שחורה לי מאוד. הזמרת הישראלית הדגולה מירי אלוני! מדוע לא יכולה להכנס למתחם נחלת בנימין ולעשות לה כבוד ביין האומנים ברחובות,במקום שיש מרווח גדול. בשל עזיבתם של הרבה אומנים, שהחליטו לעזוב כמוני. מדוע לא לתת לה במת כבוד? בתוך הנחלה עם פירסומים להופעות? במקום זה היא נאלצת לשבת ברחוב אלנבי, בכניסה לנחלה מהצד הצפוני. בגלל שהמנהלת לא מסכימה??? הרי ידוע במדינת ישראל, שכל הטובים תמיד עוזבים מקום טוב. אין, כוח להתמודד מול חנות רוח! שהתוצאה ידועה מראש בגלל שימוש בפייק ניוז. מדוע מקום כזה, כמו נחלת בנימין עם מספר עצום של אומנים שיוצרים בעבודת ידים. מלבד מספר מועט שלא אפרט על במה זו לא זוכה לפרסומים השכם וערב, לצריפון קטן עבור האומן שיהיה ממוקם קבוע. ולא שמשיות בלויות חסרות צבע שבקושי מגינות על האומן, בקיץ או בחורף. האומן היצרתי בא להתפרנס במקום, זה למחיתו אין לו כסף להוציא עבור שמשיה או תשלום עבור השרותים למסעדות, או באופן פרטי (באיסוף כסף קבוצתי). בקיץ אפילו לא פורסים ציליה לאורך הרחובות. חבל שאין ביקורת על המקום מטעם העיריה ושום הלכה למעשה לפחות בהקמת שרותים ציבוריים. בזמנו אני שוחחתי אישית עם ראש העיר חולדאי שבא פעם בכמה שנים לבקר במקום. העזתי לפרוס בפניו את כל הרשום לעייל. אך כמובן שעד יום שישי האחרון 3.10.19 לא נעשה דבר. נחלת בנימין זהו מדרחוב, שאין בכל העולם עם כל כך הרבה אומנים יצירתיים ברחוב כזה מיוחד והיסטורי.