Remah Cemetery — Attraction in Krakow

תְּפִילָה לְיוֹם הַהִילוּלָא/לציון שֶׁל הַ"מְגַלֶּה עֲמֻקוֹת" כָּעֵת זֶה הָרֶגַע שֶׁל הַגְּאוּלָה, עַל יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קִבְרוֹ שֶׁל הַמְּגַלֶּה עֲמֻקוֹת בְּקְרַאקָא, וְעַל יְדֵי זֶה נַכְנִיעַ שְׁנֵי מְרַגְּלֵי חֵרֵשׁ, וְגַם שְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁבָּאוּ לִשְׁלֹמֹה שֶׁהָיוּ עִקַּר הַטוּמְאָה שֶׁל כֹּל הַדּוֹרוֹת, שֶׁהֵם ת"ה מַחֲנוֹת שֶׁל לִּילִית. כִּי צְלָפְחָד קָרָא לְבִתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה מַחֲלַת, שֶׁתּוּכַל לְהַכְנִיעַ אֶת מַחֲלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל, שֶׁהָיְתָה הַקְלִיפָּה הַגְּדוֹלָה וְהַחֲזָקָה בְּיוֹתֵר שֶׁל כֹּל הַדּוֹרוֹת, וְאַף אֶחָד לֹא יָכֹל לְהַכְנִיעַ קְלִיפָּה זוֹ, רַק צְלָפְחָד. שֶׁהָיָה כֻּלּוֹ צֵל- פַּחַד, פַּחַד ה' בְּכָל רְמַ"ח אֵבָרָיו וּשְׁסָ"ה גִּידָיו, בְּכָל נֶפֶשׁ, רוּחַ, נְשָׁמָה, חַיָּה, יְחִידָה שֶׁלּוֹ, וְיָדַע שֶׁרַק בִּתּוֹ עַל יְדֵי הַמַּחֲלוֹת שֶׁלָּהּ, תוּכַל לְהַכְנִיעַ קְלִיפָּה נוֹרָאָה זוֹ, שֶׁשּׁוּם צַדִּיק עַד תְּקוּפָתוֹ לֹא הִצְלִיחַ לְהַכְנִיעַ קְלִיפָּה נוֹרָאָה זוֹ, רַק מַחֲלָה עַל יְדֵי מְחוֹלֹתֶיהָ וְשִׁירֶיהָ, כְּמוֹ שֶׂרַח בַּת אָשֵׁר שֶּׁזָּכְתָה לְהִכָּנֵס עִם גּוּפָה לְגַן עֵדֶן, עַל יְדֵי שֶׁרַק שָׁרָה וְנִגְּנָה בְּכִנּוֹר, "עוֹד יוֹסֵף חַי מֶלֶךְ בְּמִצְרַיִם, וְלוֹ שְׁנֵי בָּנִים מְנַשֶּׁה וְאֶפְרָיִם". וְעַל יְדֵי הַנִּגּוּן הַזֶּה, וְהַמָּחוֹל הַזֶּה, וְהַכִּנּוֹר שֶׁכָּל הַזְּמַן נִגְּנָה, זָכְתָה לְהָשִׁיב אֶת רוּחוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ. שֶׁנֶּאֱמַר "וַיָּפָג לִבּוֹ כִּי לֹא הֶאֱמִין לָהֶן" וְאַחַר כָּךְ נֶאֱמַר "וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם". שֶׁהַכֹּל הָיָה עַל יְדֵי הַנִּגּוּנִים בְּכִנּוֹר, וְהַשִּׁירִים וְהַמְּחוֹלוֹת שֶׁשָּׁרָה וְנִגְנָה שֶׂרַח בַּת אָשֵׁר, בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה שָׁעוֹת לְלֹא שׁוּם הַפְסָקָה אֲפִילוּ לִשְׁנִיָּה אַחַת, כְּמוֹ יוֹסֵף הַצַּדִּיק שֶׁהָיָה גְּבַר קָפּוּז. אוֹמֵר הַמַּתָּנוֹת כְּהוּנָה, מְקַפֵּץ וּמְרַקֵּד וּמְּפַזֵז, וְכָל הַזְּמַן חוֹזֵר עַל כֹּל הַלִּמּוּדִים שֶׁלִּמְּדוֹ יַעֲקֹב בְּמֶשֶׁךְ 17 שָׁנָה, וְכָךְ יָכַל לְהִכָּנֵס לְתוֹךְ הָאֵשׁ, כְּמוֹ רַבִּי זֵירָא שֶׁגַּם נִכְנַס לָאֵשׁ, וְגַם נִשְׁחַט עַל יְדֵי רַבָּה, וְקָם לִתְחִיָּה בְּשׁוּשַׁן פּוּרִים, שֶׁאָז הַזְּמַן לְהַחֲיוֹת מֵתִים, בְּסוֹד עֶצֶם לוּז שֶׁתָּקוּם לִתְחִיָּה עַל יְדֵי מְלַוֶּה מַלְכָּהּ, וְעַל יְדֵי מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת וּסְעוּדַת פּוּרִים, בְּסוֹד "וַיִּשְׁתּוּ וַיִּשְׁכְּרוּ עִמּוֹ". שֶׁפַּעַם רִאשׁוֹנָה אַחֲרֵי 22 שָׁנָה שָׁתוּ יַיִן וְאָכְלוּ בָּשָׂר, כִּי נִצְנְצָה בָּהֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶּׁיּוֹסֵף חַי וְעוֹמֵד לְהִתְגַּלּוֹת, וּבְרֶגַע שֶׁשָּׁתוּ אֶת הַיַּיִן שֶׁל פּוּרִים, מִיַּד הִתְגַּלָּה לָהֶם יוֹסֵף, וּמִיַּד שַׁלַּח אֹתָם מִכָּל טוּב מִצְרַיִם, יַיִן יָשָׁן שֶׁדַּעַת זְקֵנִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ, כִּי כְּבָר הָיָה קָרוֹב לְפֶסַח, וְהָיָה צָרִיךְ לְצַיֵּד אֶת יַעֲקֹב בְּיַיִן לְאַרְבַּע כּוֹסוֹת, כְּנֶגֶד אַרְבַּע לְשׁוֹנוֹת גְּאוּלָה, וְהֵבֵאתִי, וְהִצַּלְתִּי, וְגָאַלְתִּי, וְלָקַחְתִּי. "וְהֵבֵאתִי" כְּנֶגֶד כּוֹס שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא שֶּׁמִּתְגַּלֶּה לְכָל אֶחָד בְּלֵיל הַסֵּדֶר, שֶׁזֶּה הַסּוֹד גִּלָּה "הַמְּגַלֶּה עֲמֻקּוֹת" שֶׁהַגֵּיהִנֹּם נִסְגַר כָּלִיל בְּכָל שָׁבוּעַ ל-נ"א שָׁעוֹת, בְּסוֹד "הוֹשַׁע נָא" "הַצְלִיחָה נָא" "הוֹשִׁיעָה נָא". כִּי הנ"א שָׁעוֹת מוּרְכָּבוֹת 4 ו 1/2 = 27 + 24 שָׁעוֹת שֶׁל שַׁבָּת, סוֹד "הוֹשַׁע נָא" = 51 (כִּי כֹּל תְּפִילָּה חַיֶּבֶת לִהְיוֹת שָׁעָה וַחֲצִי, {תַּנְיָא אִגֶּרֶת הַקֹּדֶשׁ א} וְאָז סוֹגְרִים אֶת הַגֵּיהִנֹּם לְשָׁעָה וַחֲצִי, כִּי זֶה פָּעַל מֹשֶׁה שֶׁכָּל תְּפִלָּה שֶׁתִּהְיֶה שָׁעָה וַחֲצִי יִסְגְּרוּ אֶת הַגֵּיהִנֹּם, וְהוֹצִיאוּ אֶת כֹּל קְרוֹבֵי הַמִּתְפַּלֵּל מִשָּׁם.) וְזֶה מַה שֶׁמְּגַלֶּה "הַמְּגַלֶּה עֲמֻקוֹת" כִּי מֹשֶׁה פָּעַל אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁבְּכָל שָׁבוּעַ וְשָׁבוּעַ הַגֵּיהִנֹּם יִהְיֶה סָגוּר נ"א שָׁעוֹת, וְיוֹצִיאוּ מִשָּׁם אֶת כֹּל...

Najważniejszy żydowski cmentarz na Kazimierzu, dlatego szkoda, że jest trochę zaniedbany - pokrzywy przy ogrodzeniu są już prawie wysokości ogrodzenia. Na cmentarzu Remu znajdują się groby kilku bardzo ważnych rabinów. Przy ich tablicach nagrobnych są skrzynki, w których Żydzi zapalają świeczki, przy których modlą się, a czasem zostawiają w nich również karteczki ze swoimi modlitwami. Ponadto, zostawiają kamyki na grobach - na ten temat znalazłem takie wyjaśnienie na stronie poznan.jewish.org.pl (poniżej obszerny cytat z tej strony):

"Także z Tory wyinterpretowane jest przykazanie nakazujące położenie kamienia nagrobnego. Oznaczenie nim miejsca czyjegoś pochówku jest uznawane za spełnienie przykazania i szlachetnego uczynku. Ściślej: za kontynuację micwy chesed szel emet, czyli „prawdziwego umiłowania”. Micwa ta ma swoje źródło w historii biblijnej – w sytuacji, w której Jaakow prosi swego syna Josefa, aby nie zostawiał po śmierci jego zwłok w Egipcie, używając tych właśnie słów: „postąp wobec mnie z dobrocią i prawdą” (prawdziwym umiłowaniem) (Bereszit 47, 29). Judaizm uważa tę formę dobroci, którą skierowujemy wobec zmarłych, za najwyższą formę dobroci, bo nie istnieje najmniejsza nawet możliwość, aby ten, komu ją okazujemy, mógł nam za nią odpłacić.

Jest to więc dobroć całkowicie bezinteresowna. Takie traktowanie zmarłego jest przyczyną istnienia popularnego zwyczaju kładzenia kamyków na grobie przez Żydów odwiedzających cmentarze. Gdy już odbył się pogrzeb (nawet, jeśli było to wiele lat temu) i nie mogliśmy w nim uczestniczyć, wciąż możemy realizować micwę oznaczenia grobu, właśnie poprzez dodawanie do istniejącego dużego kamienia – naszych...

The only real claim to fame that this cemetery has is that it is old. It was began during the renaissance era, this is true. But, it is not a scenic place, the graves are not much to look at and you have to pay an entry fee to go in. This is the only cemetery I have ever heard of where one must pay to enter. Once you spend your money you realize that there is nothing there is not much to look at, except maybe the wall lined with pieces of graves destroyed by the...