Mosaico de Joan Miró — Attraction in Barcelona

It is said that the people of Barcelona were dumbstruck when they saw the gate Count Berenguer IV had had brought all the way from Almeria as a war trophy. A beautiful arabesque work which replaced the former gate of Santa Eulàlia, and was named the Boqueria gate. The gate disappeared when the city walls were demolished in 1760, creating a large open space on the site, known as the Pla de l'Os. In 1976, the artist Joan Miró chose this spot on Barcelona's Rambla to incorporate one of his works into the pavement, close to the Passatge del Crèdit, the place where he had been born 83 years earlier. His intention was for passers-by to walk over the mosaic, and he wasn't concerned about it getting damaged. However, over the years, the cobblestones deteriorated and the colours faded, and in 2006, the Barcelona City Council decided to restore this Joan Miró's milestone to mark its 30th anniversary. The mosaic is circular like the cosmos and its basic colours – yellow, blue and red – and simple forms, are redolent of Joan Miró's language: an intuitive language that retains the purity of the world of childhood.

Blue was supposed to represent the Ocean, the three circles represent the three sections of the Born, the Gothic and the Raval that...

The Mosaic de Joan Miró, located in the bustling La Rambla in Barcelona, is a striking piece of public art embedded into the pavement. Seeing it in person was both a delight and a moment of reflection amidst the vibrant energy of the area. The mosaic’s bold colors—reds, yellows, blues, and blacks—form simple yet captivating shapes, showcasing Miró’s signature abstract style.

What struck me most was how seamlessly the mosaic integrates into the everyday life of the city, with locals and tourists walking over it, sometimes oblivious to its significance. It felt like a hidden gem in plain sight, connecting the artistic heritage of Barcelona with its lively,...

זהו פסיפס אמנותי שנוצר בשנת 1976 ע"י ז'ואן מירו (Joan Miró) הצייר והפסל הברצלונאי הסוריאליסטי, שהיה אחד מהאמנים הגדולים של זרם זה. במבט ראשוני ניתן לחלוף על פני פסיפס זה מבלי להעניק לו חשיבות, אך הפכא מסתברא - יצירה זו מהווה תמצית ומקרא למגוון יצירותיו של מירו שמכילות חזרתיות וייחודיות בה בעת.

הפסיפס הנ"ל מורכב מכ-6,000 אבני מדרכה, שנוצרו ע"י אומן הקרמיקה ג'וזף יורנס אי ארטיגס (Josep Llorens i Artigas), והם מוטבעים כחלק מהמדרכה בשדרות לה רמבלה (La Rambla) בקרבת השוק המפורסם לה בוקריה (Mercat de la Boqueria). יש לציין כי הפסיפס שוחזר בתחילת שנות ה-2000.

במהלך השבוע אלפי אנשים חולפים על פסיפס זה מבלי לשים לב ליצירת אמנות זו. דבר זה מדגיש שבעוד אנו עסוקים בשגרת היום שלנו, מצאת החמה ועד צאת הנשמה, הדברים הקטנים והנחמדים שנמצאים בחיי היום יום שלנו לעיתים נעלמים מעינינו כלא היו. אירוני שזהו אחד מן הדברים שיצירה זו מסמלת.

בעת מעבר במקום בהחלט ממליצה לעצור, להביט בפסיפס זה ולהרהר על אומנות זו כמה רגעים (טיפ: יש להביט בה מכיוונים שונים), אך לעניות דעתי זוהי לא עצירת חובה שיש להגיע אליה במיוחד, אלא אם כן אתם חובבי אומנות סוריאליסטית או את ז'ואן מירו ויציריתו.

למגיעים בתחבורה ציבורית - תחנת המטרו ליצ'או (Liceu) היא הקרובה ביותר ליצירה זו ונמצאת על שדרות לה רמבלה בצמוד לפסיפס.

נ.ב. במרחק כ-5 דקות הליכה מיצירה זו נמצא פלאו גואל (Palau Güell), זהו ארמון שעיצב אנטוני גאודי (Antoni Gaudí). ארמון זה אמנם פחות מוכר מן הבתים האחרים שיצר, אך על כן הוא זול מהם ופחות מבוקר, כך שאפשר לטייל בו בכיף ולצלם כאות נפשכם. הארמון עצמו נחמד, אך יש בו דברים יפים שכיף לראותם, בין היתר (כמובן) הגג הצבעוני המהמם שלו (שאף ניתן לראות חלק ממנו מן הרחוב!). מה שכן, לעניות דעתי זוהי לא יצירת האומנות הכי טובה של גאודי, על כן ארמון זה מתאים בעיקר למי שיש לו הרבה זמן בעיר (מומלץ לראות עוד יצירה שלו), מטיילים בתקציב (זול יחסית), קלסטרופוביים (יתר הבתים מלאים באנשים), ואוהבי סלפי...